תוכן מקצועי

עיקרון נשיאות משקל הגוף על ידי הילדים ליצירת דחיסות במפרקי הידיים והשכמות שלהם.

כמה חשוב וכמה פשוט לחזק את חגורת הכתפיים לפני העליה לכיתה א

שרירי היציבה שרירי היציבה, כשמם כן הם, רומזים על שני התפקידים החשובים של שרירים אלו שהם שדרת השרירים המרכזית והעמוקה שבגופנו – יציבה ויציבות. שרירי ליבה אלו מעניקים את היציבה – זקיפות הקומה ומאפשרים לילדים לשבת זקוף ולא "להימרח" על השולחן במאבקם כנגד כוח הכובד המושך את גופם מטה. לשרירי היציבה יש גם תפקיד קריטי בשמירה על יציבות הגוף - הם חלק ממערכת שיווי המשקל ופעולתם ניכרת היטב בזמן פעילויות שיווי משקל שונות כמו הליכת עקב בצד אגודל, עמידה על רגל אחת ובזמן לימוד רכיבה על אופני

ראיתם פעם עפרון עולה ויורד במעלית? כנראה שגם הילדים לא... פעילות זו מפתחת את אחיזת העיפרון על ידי מניפולציה (שינוי של מקום ומנח) שלו בכף היד. רוצות להפחית או להכחיד את הקשיים באחיזת העיפרון אצל הילדים? תרגלו באופן עקבי את פעילות זו לפני כל שימוש בעיפרון או בטוש בדרך מאתגרת ומהנה. חלק מהילדים ינסו להשתמש בשתי הידיים (כמובן עדיף שיבצעו רק ביד אחת), חלקם יזיזו את הלסת והלשון בזמן הפעילות... אך אתן כבר יודעות... הפעילות עצמה היא החשובה מכיוון ש פעילות = התפתחות . פעילות זו הי

חג חנוכה שמח! לרגל חג החנוכה אני כותב היום על אור. לעיתים אנו עלולים להתמקד בשלילי, בחסר, בחושך, שבנו, באחרים ואף בילדים שבחיינו. חכמינו מלמדים אותנו שההסתכלות בטוב, באור העז והנשגב שבכל אחד מאיתנו הוא פתח לשינוי ואף בעבודתי עם אלפי ילדים הדבר ברור כשמש... שמחזקים את הערך העצמי של הילדים על ידי חוויות הצלחה, באמצעות מילים חמות ותומכות, באמצעות העצמת והארת נקודת הטוב שקיימת בכל אחד ואחת מהילדים נראה מבעד לעיניהם ממש את הלהבה הפנימית גוברת, עולה ובוקעת החוצה ומשפיעה טוב וחסד

לילדים עם קושי בעיבוד התחושתי (רגישות יתר למגע בכלל ולמרקמים מסוימים בפרט) המעבר בין בגדי הקיץ לחורף הוא לא פשוט כלל ויוצר קונפליקטים ומתחים בין הילדים להוריהם. חשוב להבין שאנחנו חשים את הכל אחרת, והחוויה התחושתית של ילד עם רגישות תחושתית למגע בגדי חורף לא מותאמים עבורו היא חוויה קשה ואמיתית. ההתנגדות היא על רקע תחושתי ולא על רקע של טעם או התנהגות. רוב בני האדם לא ייהנו משפשוף גופם בנייר זכוכית (מחוספס יותר או מחוספס פחות) אפילו לדקה אחת, קל וחומר אם זה יורגש במשך רוב היום...

פעילות = התפתחות - התפתחוטיפ בנושא מדבקות - השפעתן ההתפתחותית ורעיונות לפעילות. מדבקות הן אביזר יסוד בכל גני הילדים, בקליניקות ובבתים ושימוש בהן הוא אחד מהפעילויות האהובות ביותר על ילדים בגיל הרך. גננות, מטפלים והורים משתמשים במדבקות בדרכים נפלאות ומגוונות ואני מבקש לחזק אתכן בעבודתכם, לחדד את החשיבות והערך ההתפתחותי שבהן ואולי לחדש לכם מספר פעילויות חדשות בהן ניתן לפתח מספר מיומנויות תוך ביצוע פעילות אחת. התפתחות המוטוריקה העדינה היא תוצאה של התפתחות במקביל של יכולת השלי

כף היד היא איבר מורכב להפליא המפיק את התנועות המורכבות, המווסתות והמדויקות ביותר בגוף האדם. כפי שציינתי שבוע שעבר, בחרתי עם תחילת שנת לימודים זו להתמקד בפיתוח המוטוריקה העדינה מכיוון שהשפעתה על תפקוד הילדים, על רמת ההשתתפות הכללית שלהם וחוויתם היא רחבה ועמוקה עד מאד. לכן, בשבועות הקרובים, בע"ה, אתמקד בעיקר בפיתוח מיומנות זו אצל הילדים שתחת ידיכם הטובה. כבר בשנה בראשונה לחייהם הילדים מראים התפתחות מדהימה בתפקודי כף היד, מאחיזה גסה המערבת את כל האצבעות הילדים מצליחים לאחוז באחי

פעילות מתוקה לקראת ראש השנה, בברכת שנת התפתחות והצלחה, האמצעים: 1. דף ועליו ציור של רימון ובתוכו נקודות עבות (גם חסרי כשרון ציור כמוני יכולים לצייר משהו סביר בהחלט...) 2. פייטים אדומים בצלוחיות (לילדים הקטנים יותר מגיל 3 אפשר לעשות את אותה פעילות עם מדבקות עגולות קטנות או גדולות – בהתאם לגיל) 3. דבק לבן (לא, בלי לקקנים.. מדביקים עם האצבע... מדוע שנקריב את התפתחות מערכת התחושה השטחית החשובה על מזבח תחושת הניקיון ?) הפעילות: הדבקת "גרעיני רימון" מחלקים לכל הילדים דפים עם ציור ה

בשבוע שעבר תיארנו בקצרה את חשיבות ההתפתחות התקינה של מפת או סכמת הגוף של הילדים ובהתפתחוטיפ זה נלמד על הדרך לפתח תפיסה חשובה זו. ישנם שני עקרונות או ערוצים לפיתוח סכמת הגוף, הראשון הוא חשיפת הילדים פעילויות תנועתיות – תחושתיות והעיקרון השני הוא עבודה חשיבתית. עקרון ראשון, הרמה התחושתית- תנועתית: כל פעילות מתחום המוטוריקה הגסה מפתחת את סכמת הגוף אך במיוחד אני ממליץ על מעבר בתוך חלל צר: מעבר בתוך מנהרה (פעילות נהדרת מגיל זחילה ומעלה) מעבר בתוך חישוק (ככל שהחישוק יהיה קטן יותר

מערכת התחושה העמוקה מספקת באופן קבוע למוח מידע אודות מיקום ומנח האיברים באמצעות ניטור מתח השרירים. מידע תחושתי זה מועבר לאזורים ה"נמוכים" יותר במוח ויוצרים מפה של מנח הגוף במרחב. מפה זו נקראת "סכמת גוף", וכאשר אנו מבקשים מהילדים לצייר ציור ילד אנחנו בעצם מבקשים מהילדים לצייר את מפה זו ויכולים לראות, בין שאר הדברים, את רמת ההתפתחות והבשלות של תפיסת הילד את גופו דרך מערכת התחושה העמוקה. התפתחות ציור הדמות של הילד מתחיל בציור שנקרא "ראשן", זהו ציור דמות ראשוני שמאפיין ילדים לקר

אבא, אתה יודע למה הצלחתי? למדתי והתאמנתי. כך ילדה בת פחות 4 תמצתה במילים פשוטות את אחד הניסים האדירים שבאדם - רכישת המיומנויות. שני חלקים מרכיבים שליטה במיומנות – למידה ותרגול. למידה של כל מיומנות חדשה היא תהליך מוחי מסעיר (תרתי משמע), אזורים שונים במוחים ניצתים, מתקשרים ומתפתחים, מסלולים עצביים חדשים נוצרים ומתפתחים, קצוות עצבים שהגיחו לעולם פוגשים אחד בשני ואומרים שלום (קצוות עצבים אלו "שומרים נגיעה" דרך אגב... כשם שבמפרק שתי עצמות לא נוגעות אחת בשנייה בצורה ישירה כך גם ב

שיווי משקל הוא תוצאה של פעולה משותפת, מתואמת ואיכותית של מספר מערכות כאשר מטרתו העיקרית היא הגנה על שלמות הגוף בדגש על המוח. איבר החישה של מערכת שיווי המשקל נמצא באוזן הפנימית (מעניין שהמילה אוזן מכילה בתוכה את שני התפקידים של האוזן – האזנה ואיזון) והוא מזהה את שינויי היציבה ומזהה סכנת נפילה. המידע שמתקבל מהמערכת התחושתית מועבר לעיבוד במוח (המוח הקטן וגזע המוח) המעביר פקודות יישור או כיפוף למכלול השרירים המייצבים – מיישרים על מנת לתקן ולאזן את מנח הגוף ולמנוע נפילה. פעולה זו

רווח זה מקום ריק. אצל ילדים רבים, בגילאים שונים, קיים קושי בשמירת רווח בין המילים, דבר הפוגע מאד במידת קריאות כתב היד שלהם. אפשר להגיד להם 1000 פעם לשמור על רווח והם לא ישמרו עליו. ברוב המקרים שנתקלתי בהם הסיבה היא שלילדים אלה חסרה מודעות לצורך ברווח אך גם את ההבנה התחושתית מהו רווח. רווח הוא מושג תחושתי – תפיסתי. לדלג מעל חישוקים עם רווח בניהם זה הבנה תחושתית של רווח, לעמוד שורה של ילדים להיצמד ולרווח, זה הבנה תחושתית של רווח, ואם ילדים צריכים חוויה מוחשית יותר של רווח תופס

את נתנאל פגשתי בתחילת דרכי כמרפא בעיסוק, ילד קרוב לגיל 4 עם עיניים חומות גדולות. הוא הגיע אלי מפני שנמנע מציור, דבר שהיה עלול ליצור איחור התפתחותי בתחום הגרפומוטורי ובחוסר בשלות לכתיבה. ניסיתי להביא אותו לשיתוף פעולה והשתתפות אך הוא המשיך ונמנע. שנינו הרגשנו מתוסכלים. הוא לא יצא לי מהראש, ידעתי שאני יכול לקדם אותו אך לא ידעתי כיצד, חיפשתי פתרונות בארונות עמוסי משחקים ובקלסרים דחוסים בדפי עבודה אך זה לא הועיל, עד שהבנתי שהמפתח נמצא בתוכי ולא בחוץ, החלטתי להשתמש במתנה שנתנה

ההתפתחוטיפ השבועי: התפיסה הרווחת היא שאם נגיד לילדים "כל הכבוד" הרבה פעמים ובהזדמנויות שונות, אנו בונים אצל הילדים את הדימוי העצמי ותחושת המסוגלות וזה נכון, אך במשך שנות עבודתי למדתי שזה נכון, עד לרמה מסוימת. אם הילדים לא חווים הצלחה בפועל באיזשהו שלב צמד המילים הללו מאבדות מעוצמתן ומתרוקנות ממשמעות. הילדים הם שיודעים במה הם מצליחים ובמה הם לא, במה הם טובים ובמה הם לא. למדתי שכדי לבנות את תחושת המסוגלות, הביטחון והדימוי העצמי, הילדים צריכים לרכוש בפועל חוויות הצלחה. זה תפקידי

פיתוח יכולת ויסות העוצמה בתחום הגרפומוטורי – או איך עוזרים לילדים לכתוב ולא לחרוט. לא מעט ילדים משתמשים בכוח לא מותאם בזמן פעילות ציור, צביעה או כתיבה. השימוש המוגזם בכוח ("חריטה") מוביל לחוסר נעימות פיזית בידיי הילדים (לפעמים עד רמת כאב) ולהתעייפות מהירה. הכתיבה הופכת להיות עבודת פרך ונתפסת כדבר שלילי על ידי הילדים. ההשפעה השלילית הפיזית והרגשית של פעילות גרפו מוטורית עם ויסות עוצמה לא מותאם מובילה ילדים רבים להימנעות מכתיבה וציור, וכפי שהסברתי בעבר, ההימנעות היא הפך ההתפתח

הכנת משחק הזיכרון - פעילות התפתחותית שלמה יום חורף קר הוא הזדמנות לזמן איכות של התפתחות עם הילדים. בהתפתחוטיפ זה אני רוצה להציע לכם פעילות אותה אני מכנה פעילות שלמה. שלמה מבחינת עושר המיומנויות המתפתחות וגם מבחינת ההקשר – תוצר משמעותי ושמיש עבור הילד, לא כזה שיבלע במגירה יחד בין דפים רבים אחרים. משחק הזיכרון מפתח את הזיכרון החזותי - מרחבי. הילדים נדרשים לזכור שני דברים נפרדים וחשובים – האחד, האם ראיתי כבר את קלף זה? והשני – אם כן ראיתי אותו, היכן? הפעילות היא לגילאי 4 ומעלה

על הערך ההתפתחותי הנרחב בכתיבה או ציור על פלסטלינה. הפעילות עצמה – הילדים יושבים לצד השולחן ומורחים (או מרדדים במערוך) על גבי נייר שתי שכבות נפרדות של פלסטלינה בעובי של כחצי ס"מ. הילדים מציירים את צורת היסוד הנלמדת או כותבים (תלוי בגילם) על הפלסטלינה באמצעות עיפרון כשההוראה היא שבצד אחד יבצעו זאת בכוח (אך מבלי לחשוף את הנייר הנמצא מתחת!) ובצד השני בעדינות. באמצעות פעילות זו מתרחשת התפתחות ענפה ונפלאה. מבחינת ויסות העוצמה (בה עסקתי בשבועות האחרונים מפאת השפעתה הרבה על יכולת

התפתחוטיפ קטן עם השפעה גדולה על חוויית הכתיבה של הילדים. לפני היציאה לחופשת הקיץ, הגעתי לביקור חוזר במוסד חינוכי אותו אני מלווה כמרפא בעיסוק. במסדרון ניגש אלי ילד חמוד בן 8 ובארשת פנים רצינית, כשגבותיו מכווצות, הוא פנה אלי והכריז: "אני כועס עליך!". חייכתי ושאלתי על שום מה ולמה?… הגבות קצת התמתנו והוא ענה:"אתה ביקשת מההורים שלי לרכוש עבורי עפרון חודים (שפיצים) ומאז אני כותב רק בו!". נו,שאלתי, ולמה אתה כועס עלי? "מפני שאני חייב לשים לב לכוח שאני משתמש בו כדי שחוד העיפרון לא יי