תוכן מקצועי

רווח זה מקום ריק. אצל ילדים רבים, בגילאים שונים, קיים קושי בשמירת רווח בין המילים, דבר הפוגע מאד במידת קריאות כתב היד שלהם. אפשר להגיד להם 1000 פעם לשמור על רווח והם לא ישמרו עליו. ברוב המקרים שנתקלתי בהם הסיבה היא שלילדים אלה חסרה מודעות לצורך ברווח אך גם את ההבנה התחושתית מהו רווח. רווח הוא מושג תחושתי – תפיסתי. לדלג מעל חישוקים עם רווח בניהם זה הבנה תחושתית של רווח, לעמוד שורה של ילדים להיצמד ולרווח, זה הבנה תחושתית של רווח, ואם ילדים צריכים חוויה מוחשית יותר של רווח תופס

את נתנאל פגשתי בתחילת דרכי כמרפא בעיסוק, ילד קרוב לגיל 4 עם עיניים חומות גדולות. הוא הגיע אלי מפני שנמנע מציור, דבר שהיה עלול ליצור איחור התפתחותי בתחום הגרפומוטורי ובחוסר בשלות לכתיבה. ניסיתי להביא אותו לשיתוף פעולה והשתתפות אך הוא המשיך ונמנע. שנינו הרגשנו מתוסכלים. הוא לא יצא לי מהראש, ידעתי שאני יכול לקדם אותו אך לא ידעתי כיצד, חיפשתי פתרונות בארונות עמוסי משחקים ובקלסרים דחוסים בדפי עבודה אך זה לא הועיל, עד שהבנתי שהמפתח נמצא בתוכי ולא בחוץ, החלטתי להשתמש במתנה שנתנה

פיתוח יכולת ויסות העוצמה בתחום הגרפומוטורי – או איך עוזרים לילדים לכתוב ולא לחרוט. לא מעט ילדים משתמשים בכוח לא מותאם בזמן פעילות ציור, צביעה או כתיבה. השימוש המוגזם בכוח ("חריטה") מוביל לחוסר נעימות פיזית בידיי הילדים (לפעמים עד רמת כאב) ולהתעייפות מהירה. הכתיבה הופכת להיות עבודת פרך ונתפסת כדבר שלילי על ידי הילדים. ההשפעה השלילית הפיזית והרגשית של פעילות גרפו מוטורית עם ויסות עוצמה לא מותאם מובילה ילדים רבים להימנעות מכתיבה וציור, וכפי שהסברתי בעבר, ההימנעות היא הפך ההתפתח

על הערך ההתפתחותי הנרחב בכתיבה או ציור על פלסטלינה. הפעילות עצמה – הילדים יושבים לצד השולחן ומורחים (או מרדדים במערוך) על גבי נייר שתי שכבות נפרדות של פלסטלינה בעובי של כחצי ס"מ. הילדים מציירים את צורת היסוד הנלמדת או כותבים (תלוי בגילם) על הפלסטלינה באמצעות עיפרון כשההוראה היא שבצד אחד יבצעו זאת בכוח (אך מבלי לחשוף את הנייר הנמצא מתחת!) ובצד השני בעדינות. באמצעות פעילות זו מתרחשת התפתחות ענפה ונפלאה. מבחינת ויסות העוצמה (בה עסקתי בשבועות האחרונים מפאת השפעתה הרבה על יכולת

התפתחוטיפ קטן עם השפעה גדולה על חוויית הכתיבה של הילדים. לפני היציאה לחופשת הקיץ, הגעתי לביקור חוזר במוסד חינוכי אותו אני מלווה כמרפא בעיסוק. במסדרון ניגש אלי ילד חמוד בן 8 ובארשת פנים רצינית, כשגבותיו מכווצות, הוא פנה אלי והכריז: "אני כועס עליך!". חייכתי ושאלתי על שום מה ולמה?… הגבות קצת התמתנו והוא ענה:"אתה ביקשת מההורים שלי לרכוש עבורי עפרון חודים (שפיצים) ומאז אני כותב רק בו!". נו,שאלתי, ולמה אתה כועס עלי? "מפני שאני חייב לשים לב לכוח שאני משתמש בו כדי שחוד העיפרון לא יי

פעילות מהנה וזמינה לפיתוח שיווי המשקל. לעיתים אני נפגש עם הורים שמתייעצים בנוגע לקשיים של ילדיהם ביכולת שיווי המשקל. דוגמא שכיחה בה הם משתמשים היא הקושי של ילדיהם לרכב על אופניים ללא גלגלי עזר כמתאים לגילם. אני ממליץ להם לתרגל פעילות מוכרת ביותר (אך מוערכת פחות)– הליכה כאשר הילדים מתקדמים על פס או קו כשבוהן כף הרגל נוגעת בעקב שברגל הקדמית. פעילות בסיסית זו מפתחת את מיומנות שיווי המשקל בכלל, אך מדמה ומתרגלת רכיבה על אופניים ללא גלגלי עזר בפרט. בפעילות זו אנו מוציאים את מערכת

על ההשפעות והערך ההתפתחותי הרב של פעילות עם שבלונות (תבניות). שלום לכל המשקיעים והמשקיעות! ההתפתחוטיפ השבועי שלנו היום הוא בנוגע לאביזר פעילות זול, זמין ומגוון ובעל ערך התפתחותי רב - השבלונה. מדובר בתבנית מפלסטיק, בה מוטבעת צורה, חיה אות וכו'. ישנו מגוון גדול של שבלונות בעוביים שונים ובדרגות קושי שונות. כשהילדים משתמשים בשבלונות מתפתחות מספר מיומנויות יסוד חשובות ובהן: קואורדינציה – שימוש ביד העזר: ללא ייצוב השבלונה ביד העזר (כפי שנדרש מיד העזר לייצב את המחברת בזמן כתיבה

על התפתחות היד המועדפת (היד הדומיננטית). יד מועדפת היא היד בה נשתמש בקביעות בפעילויות ידניות מורכבות ועדינות הדורשות יציבות ודיוק מרביים כמו כתיבה, והיא זו המשמשת אותנו בפעילויות היום יום כמו פתיחת הדלת באמצעות מפתח, שימוש במזלג וסכין או צחצוח השיניים. התבססות היד המועדפת אצל ילדים הוא תהליך בעל השפעה משמעותית ביותר בחייהם של הילדים ובעל השפעה תפקודית רחבה. ניתן לראות אצל ילדים צעירים נטייה ליד מועדפת, אך בין גיל ארבע וחצי לחמש וחצי אנו מצפים לראות יד מועדפת קבועה וטעם כפול

נהוג לדבר על הילד כמכלול. בהרצאות ובעבודה שלי עם אנשי החינוך ומטפלים אחרים לעיתים עולה שאלה או מבוכה – איך אפשר לתפוס את הילד כמכלול, איך משפיע קושי בתחום אחד על מכלול הילד ומה זה בכלל אומר?... כדי להסביר את תפיסתי של העניין אני מדמה זאת לאבן המושלכת לאגם ויוצרת סביבה מעגלי מים ההולכים וגדלים, הולכים ומתרחקים. קושי במיומנות או בתפקוד אצל הילדים הוא נקודת ההתחלה, האבן המושלכת אל האגם. המעגלים ההולכים ומתרחבים הם תחומי התפקוד של הילד. ככל שהאבן תכבד - הקושי יהיה גדול יותר -

יכולת ויסות העוצמה היא היכולת של הילדים להשתמש בעוצמה מותאמת לפעילות והיא תוצאה של בשלות מערכת התחושה העמוקה. ילדים שמשתמשים בכוח מוגזם (חורטים) בעת כתיבה או ציור לדוגמא, נוטים להתעייף מהר ולסבול מחוסר נוחות באזורים שונים בידם. כתוצאה מכך נוצר קישור רגשי שלילי לכתיבה או לציור, ובצדק. ילדים שמשתמשים בכוח לא מותאם בפעילויות מוטוריקה גסה, עלולים להתקשות להשתלב במשחקי ההפסקה מפני שהילדים האחרים נרתעים מהמסירות והתנועות הלא מווסתות של הילדים. היום בהתפתחוטיפ אני מציג לכם את אחד