פעילות מהנה וזמינה לפיתוח שיווי המשקל.
לעיתים אני נפגש עם הורים שמתייעצים בנוגע לקשיים של ילדיהם ביכולת שיווי המשקל. דוגמא שכיחה בה הם משתמשים היא הקושי של ילדיהם לרכב על אופניים ללא גלגלי עזר כמתאים לגילם. אני ממליץ להם לתרגל פעילות מוכרת ביותר (אך מוערכת פחות)– הליכה כאשר הילדים מתקדמים על פס או קו כשבוהן כף הרגל נוגעת בעקב שברגל הקדמית. פעילות בסיסית זו מפתחת את מיומנות שיווי המשקל בכלל, אך מדמה ומתרגלת רכיבה על אופניים ללא גלגלי עזר בפרט.
בפעילות זו אנו מוציאים את מערכת שיווי המשקל מ"אזור הנוחות" שלה – מבסיס שיווי רחב (עמידה על שתי הרגליים או אופניים עם גלגלי עזר, לדוגמא) לבסיס שיווי משקל צר.
הזדמנות נהדרת לפיתוח שיווי המשקל
פעילות זו היא זמינה וקרובה ליישום. ניתן למצוא הזדמנויות לפעילות זו מחוץ לבית (בטיחות קודמת לכל) ובתוך הבית (חריצי המרצפות). במפגשים שלי עם גננות (גילאי 4-6) אני תמיד ממליץ להן להכניס את פעילות זו לתוך סדר היום של הגן, כחלק מהמעברים מאזורים או פעילויות – על ידי הדבקת פס סרט דביק (המשמש לחשמל), בקו ישר או בצורת האות, הספרה או הצורה עליהם אתם לומדים (כך הם לומדים תחושתית את תנועת הצורות, "מרגישים" את האותיות והמספרים).
בונוס חווייתי: בזמן שהילדים מבצעים הליכה זו על פס או קו שעל הרצפה הם מתקדמים ועוצרים לפי הוראה. כשאומרים להם: "עצור!". הילדים עוצרים במנח שבו הבוהן נוגעת בעקב הרגל הקדמית. בנקודה זו חלק מהילדים יתחילו להראות תנועתיות רבה ויתחילו קולות רקע שונים… תגידו להם – "מה זה? מי אמר לרקוד? אני לא שומע מוסיקת ריקודים?" והקול העיקרי שתשמעו יהיה צחוק מתגלגל.
בברכת התפתחות שלמה ושמחה,
גיא יעקב יקותיאלי, מרפא בעיסוק מניעתי.