בהתפתחוטיפ הקודם דיברנו על ההשפעה והחשיבות של התארגנות עם ציוד על תפקוד וחוויית הילדים, היום אנסה להסביר על התארגנות בזמן.
לילדים, הזמן הוא דבר מופשט, אין סופי, הוא גמיש, לא מדיד כמו חול הים, האוויר והמים... אבל מסתבר שלא כך, הזמן הוא מציאותי וחשוב, מדיד ומאד מאד מדויק. ההתנגשות הבולטת ביותר בין שתי תפיסות אלה מתרחשת במעבר בין גן החובה לכיתה א' ואחד הביטויים הבולטים והרעשנים לכך הוא – הצלצול. הצלצול מסמן התחלה או סוף, הוא מגיע באותה שעה ויש להספיק את מה שצריך להספיק לפני השמע הצלצול וכאן מופיע לראשונה מושג הזמן ועמו לחץ הזמן...
הילדים שלא תורגלו והורגלו בהתארגנות בזמן בגן, עלולים לפתח פערים ולמצוא עצמם בחוסר נעימות.
על מנת למנוע ולהקל על הילדים את הקשיים בהתארגנות בזמן, חשוב מאד, במיוחד בגן חובה ובכיתה א', להפוך את הזמן למציאותי ומדיד ואת זה עושים על ידי שימוש בשעון מחוגים או שעון חול (מעניין ואהוב במיוחד על הילדים אך לכן עלול גם לגזול זמן בעצמו בהתחלה...). שעוני המחוגים או החול ממחישים את הזמן לנגד עיני הילדים. אין בכוונתי ללמד את הילדים לקרוא שעון מחוגים אלא להסביר ש"כאשר החול בשעון החול אוזל או לחילופין כאשר המחוג הגדול מגיע ל- 10 אנחנו מסיימים את הפעילות".
לאורך הפעילות חשוב מאד ל"דבר" התארגנות, אם בציוד - ננחה את הילדים ונדרוש מהם סדר בסביבת העבודה שלהם, ואם בזמן אז נזכיר לילדים שנותרו עוד 5 דקות לפעילות והנה אנחנו עומדים לסיים את הפעילות. גננות שהתייעצו איתי בנושא החלו לצלצל בפעמון עם סיום הזמן שנקבע וראו ילדים שמחים וצוחקים ותוצאות מרגשות.
חשוב לציין שאנחנו שקובעים את משך זמן הפעילות חייבים לוודא שנתנו לילדים זמן מספיק וריאלי.